הרב והרבנית הרצוג - תשפ"ה

דברי מבוא

"היה מנהיגם של ישראל, אהב צדק ושנא רשע, ותמיד לימד סנגוריה על ישראל... מסר נפשו להצלת ילדי ישראל..." (חזון עובדיה חלק ארבע תעניות במדור ההספדים).

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז ה'תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה רבה הראשי של יהדות אירלנד. קיבל תואר דוקטור לספרות על מחקרו על התכלת. היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת ה'תרצ"ז (1936), ומה'תש"ח (1948) של מדינת ישראל. בתפקיד זה כיהן עד יום פטירתו. קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958.

שרה הרצוג ז"ל (קיץ ה'תרנ"ו 1896 – ט"ו בטבת ה'תשל"ט, 14 בינואר 1979) - רעיית הרב הראשי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הייתה פעילה ציבורית מתוך נאמנות לזהותה היהודית – ציונית – דתית. ממייסדות תנועת "אמונה" ונשיאת התנועה, מדבריה: ”תורת ישראל שמרה על עם ישראל בכל תפוצותיו וגלויותיו. יש לטפח הצביון המיוחד של עמנו על ידי חינוך הדור הצעיר ברוח מסורתנו העתיקה. רק חינוך יהודי שרשי ברוח "ישראל סבא" יעצב דמות החברה היהודית בישראל ובתפוצות ויחשלה לקראת מבחני העתיד”.

איש על העדה

חזרה לראש הדף

”החינוך הדתי הוא יסוד היסודות של האומה“ (הרב הרצוג זצ"ל). המצגות נכתבו על פי תחומי הדעת השונים, והגילאים השונים, והן מכילות מערכי שיעור והפעלות הקשורים לדמותם של הרב והרבנית הרצוג.

חוברת בהפקת החמ"ד בהתאמה לשכבות הגיל השונות ובתחומי דעת מגוונים

כרזות בהפקת החמ"ד - להדפסה

חזרה לראש הדף

איש על העדה

כרזה זו כוללת מקורות טקסטואלים המעוצבים ויזואלית באופן המנכיח את נושא ה'מנהיגות החינוכית' בחיבור לדמותו של הרב הרצוג.
המקורות המוצגים בכרזה משקפים את החשיבות הרבה שהעניק הרב הרצוג למנהיגות המקדמת חינוך יהודי המחובר לתורת ישראל. הכרזה מדגישה את תפיסת הרב ביחס לחינוך הדתי דרך פועלו למען הצלת ילדים יהודים לאחר השואה, על מנת שישובו לחיק העם היהודי, ועד מעורבותו בשדה החינוך הדתי הפורמאלי והבלתי פורמאלי כדמות המעניקה רוח ומהווה מגדלור המאיר את דרך החינוך הדתי.

לכרזה איש על העדה

שמע ישראל

כרזה זו כוללת מקורות טקסטואלים המעוצבים ויזואלית באופן המנכיח את נושא האמונה בחיבור לדמותו של הרב הרצוג.
האמונה בנצחיות ישראל ובאחדות האל מתוך הקריאה "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".
המקורות המוצגים בכרזה משקפים את האמונה הגדולה של הרב הרצוג באלוקי ישראל ובנצח ישראל, על רקע תקופה טראגית בתולדות העם היהודי: מלחמת העולם השניה - השואה, וחבלי הלידה של העם היהודי בארצו. בתוך תקופה של חושך, הרב הרגיש את הגאולה, זוהי ליבת האמונה היהודית.

לכרזה שמע ישראל

תפילה

כרזה זו כוללת מקורות טקסטואלים המעוצבים ויזואלית באופן המנכיח את נושא התפילה לאור דמותו של הרב הרצוג.
המקורות המוצגים בכרזה משקפים את המשמעות הרבה שהרב הרצוג העניק לתפילה וביחוד לכוח התפילה מתוך התכנסות הציבוריות הישראלית.
מתוך קריאותיו של הרב הרצוג לקביעת תפילה יחודית / יום תענית / יום זכרון משתקפת התקופה ההיסטורית בה חי ופעל הרב, ומעבר לכך משתקפת דמותו אשר איננה נשארת אדישה למאורעות השעה. כך דרך המקורות אנו חווים את כוחה של התפילה נוכח מלחמת העולם השניה והשואה, זמנים קשים בימי המנדט הבריטי, רגעי הודיה כעם יהודי ותפילה חדשה עם הקמת מדינת ישראל, תפילה לשלום המדינה.

לכרזה תפילה

אחדות

כרזה זו כוללת מקורות טקסטואלים המעוצבים ויזואלית באופן המנכיח את נושא ה'אחדות' בחיבור לדמותם של הרב והרבנית הרצוג.
המקורות המוצגים בכרזה משקפים את סגולת ערך האחדות בתפיסת חייהם של הרב והרבנית הרצוג. מתוך המקורות ניתן להתרשם מהחשיבות שהם ראו בערך ה'אחדות' בימיה הראשונים של מדינת ישראל עת התקבצו אליה יהודים מארצות ותרבויות שונות אחרי אלפיים שנות גלות, מהחשיבות שראו בדת היהודית כ"מלט המאחד" את חלקי העם המגוונים, ומפועלם המושתת על מנהיגות מאחדת.

לכרזה אחדות

אחריות

כרזה זו כוללת מקורות טקסטואלים המעוצבים ויזואלית באופן המנכיח את נושא ה'אחריות' בחיבור לדמותם של הרב והרבנית הרצוג.
המקורות המוצגים בכרזה משקפים את דמותם של הרב והרבנית הרצוג אשר חיו את חייהם מתוך אחריות וערבות כלפי העם הן במסגרת פעולות הצלה של יהודים לאחר השואה, פתיחת ביתם לפליטי גוש עציון, הקמת מוסדות רפואה לחולי נפש, מתן עזרה לנזקקים והתמסרות לחיזוק יסודות המדינה על אדני התורה.