"אנחנו הרבנות הראשית לישראל, ראינו במדינה את ראשית צמיחת גאולת ישראל, לאמר, האתחלתא דגאולה, וכך קבענו בתפילת ההודיה הידועה." (הרב הרצוג זצ"ל).
בשעת מלחמה לפנים בישראל "ונגש הכהן ודבר אל העם ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם" (דברים כ, ב-ג) - לא מלחמה על אחיכם. מלחמה על אחינו חלילה. המילים הראשונות היו "שמע ישראל". אומרים רבותינו (סוטה מ"ב, א): אם אין בידכם אפילו זכות מצווה זו, דיה להגן עליכם. "שמע ישראל... ה' אחד" (דברים ו, ד). מה שנחוץ לנו ביותר ברגע הקשה הזה, זוהי אחדות, ה' אחד וישראל עם אחד, להתאחד בכל כוחותינו ולמנוע את הפרוד ואת המחלוקת. יכולים אנחנו להשפיע. אני מאמין בהשפעה ... שמע ישראל ה' אחד: כך צריך להיות כל ישראל ברגע הנורא הזה - לב אחד. ו"שמע": שצריך שתהיה משמעת, שלא תהיה הפקרות, להיכנע לרוב של הישוב."
"משואה ליצחק" - דברים בכינוס הוועד הלאומי ונציגי העיריות, הקהילות, המועצות המקומיות והרבנות הראשית אולם "קרן היסוד" ירושלים, י"א בתמוז תרצ"ח (10.7.1938)
הנושא השנתי בחמ"ד תשפ"ה: "שמע ישראל" - תפילה - אחדות – אחריות
דברי מבוא
"כל ילד כזה הוא לנו אלף ילדים" - משפט זה לקוח מדברי הרב הרצוג לאפיפיור, במאמציו לאתר ילדים יהודים במנזרים, לאחר השואה. במסירותו ובמאמציו, הוא הציל למעלה מ-500 והחזיר אותם אל עמם. בספרו האחרון, מספר הסופר הרב חיים סבתו את אחד הסיפורים המיוחדים שנקשרו בדמותו. סיפור שמלמד על חינוך וזהות, מגיל אפס: "אחרי השואה נודע שיותר מ-3,000 ילדים יהודים מסתתרים במנזרים, ואינם יודעים כלל שהם יהודים. חומה של שתיקה מקיפה את המנזרים. הרב הרצוג הגיע אל האפיפיור, לוותיקן. 'כל ילד כזה הוא לנו אלף ילדים', התחנן הרב בדמעות. הרב הרצוג הלך בעצמו ממנזר למנזר.
'אין כאן ילדים יהודים!', אמרה לו ראש המנזר בפסקנות ובפנים חמורות. הרב ביקש לראות בעיניו. אחות מן המנזר הוציאה לו שורות שורות של ילדים וילדות בסינרים אפורים של בית ספר. הרב דיבר על ליבם. 'מי כאן יהודי?', שאל. הילדים עמדו בלי זיע, שום סימן לא ניכר על פניהם. שקט מוחלט, דממה. מלווי הרב נמלאו אכזבה, מכינים עצמם כבר להמשיך למנזר הבא ברשימתם. מה יהיה? ואז, רגע לפני שיצאו, הרב הרצוג הסתובב לפתע כלפי הילדים, וקרא בקול גדול בכל כוחו: 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלוֹקֵינוּ, ה' אֶחָד'. כף ידם הימנית של שבעה ילדים קטנים התרוממה מעצמה לכסות את העיניים. 'אלה יהודים!', קרא הרב הרצוג בהתרגשות. 'כך לימדו אותם אימותיהם כשהרדימו אותם בעריסותיהם בימים שלפני החושך" (סיון רהב מאיר)
בשנה בה אנו מעמיקים בלימוד לאורם של הרב והרבנית הרצוג, נעמיק בלימוד לאור הפסוק בעזרתו איתר והציל הרב הרצוג ילדים יהודים מתוך מנזרים בתום השואה. הפסוק שכל כך שגור בפי כל יהודי: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". אף ביום אסוננו בשמיני עצרת תשפ"ד, עת יהודים הסתתרו בבתיהם בעוטף עזה שעות רבות, בפחד גדול, בתנאים קשים, לא ידעו הם האם לתת אמון בקוראים להם מן החוץ אשר הגיעו להצילם. לא ידעו הם האם אלו יהודים שאכן הגיעו להושיעם או שמא האויב הצר והאכזר שמבקש להורגם. מעבר לדלת נואשים כוחות ההצלה היהודים , ורק הקריאה 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' נאמרה כצופן יהודי עתיק יומין אשר אפשר לפתוח את שערי האמון, את הדלת להצלה.
השנה נתבונן , נלמד ונעמיק בקריאה 'שמע ישראל' המהדהדת מאז יעקב אבינו ועד לימינו אנו, בכל אחת מחוליות שרשרת הדורות של העם היהודי, מדי יום ביומו, שחרית וערבית.
חומרי למידה על פרשיית "שמע ישראל"
- "שמע ישראל' - בואו ונפרסם את האמונה בה'
- מערך שיעור קריאת שמע - 'לב לדעת'
- מבצע קריאת שמע - 'תפילה באהבה'
- 'קריאת שמע' בטעמים - 'תפילה באהבה'
- ביאור 'קריאת שמע' - הרב שרביט
תפילה
-
- כרטיסיות שיח - שמע ישראל - תפילה, אחדות, אחריות
- קלפי 'שמע ישראל' - להדפסה
- 'ואני תפילתי' - ערכה חינוכית בנושא התפילה
- חומרים בנושא "תפילה" ליסודי
אחדות
"וכל בניך" - אל תקרי בניך אלא בוניך, ורב שלום בוניך. אי אפשר לבנות את הבניין הענקי הזה אם לא ישלוט שלום בין הבונים, שלום ואחדות." (הרב הרצוג זצ”ל).
"האחדות, שבאה מפני דרישת טובתו של כל יחיד, למטרת אהבת כל יחיד לעצמו היא אחדות מקרית, שיסודה היא אהבת הפרט העצמית, ואין סופה להתקיים, כי אין לה מרכז אמיתי, וגם כשהאחדות לכאורה מתגדלת סופה לשלהבת שנאה ומלחמת אחים, בהיות כל יחיד מושך להנאת עצמו. אבל האחדות שבאה מצד ההכרה בערך התכלית העליון שבא רק על ידי שלום הבריות, יסודתה באהבת הכלל באמת וסופה להתקיים, וכרבות ימיה כן תוסיף להתגדל ולהתחזק" (הראי"ה קוק, עולת ראיה ח"א, עמ' רנ"ז).
-
בין אדם לעצמו: "צריך שכל אדם ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו ואין איש שאין לו נר. צריך שכל איש יבין שעליו לעמול ולגלות את אור נרו ברבים, להדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר לעולם כולו" (הראי"ה קוק).
בין אדם לאלוקיו: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'"- ויקרא יט
בין אדם לזולתו: "אנחנו חייבים במידת אהבה יתרה ונפלאה איש לרעהו" (הראי"ה קוק, "תעודת ישראל ולאומיותו")
בין אדם לעמו: "סמוך לעקבות המשיח מתרבה סגולת האחדות באומה, טמונה היא סגולה זו במטמון של קטרוגים ומריבות, אבל תוכו רצוף אהבה ואחדות נפלאה, שמעוררת הרגשה כללית לצפייה לתשועת הגוי כולו" (הראי"ה קוק, אורות הקודש, עמ' ע"ז, כ"ה)
בין אדם לארצו ולמדינתו: "עומק הרע ורוממות שורשו הרי הוא עומק הטוב, נמצא שעומק השנאה הרי הוא עומק האהבה. ואם נחרבנו, ונחרב העולם עִמנו, על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות, והעולם עמנו ייבנה, על ידי אהבת חינם" (הראי"ה קוק, אורות הקודש ג', עמ' שכ"ד)
בין אדם לכלל האנושות: "ישראל בתור אומה מיוחדת, ברוכה בעומק קדושתה ושאיפתה האלקית, משפיע הוא על כל ההיקף של כל העמים כולם, לעדן את הנשמה הלאומית שבכל עם, ולקרב את העמים כולם בכוחו למעמד יותר נשגב ויותר אצילי" (הראי"ה קוק, "אורות", עמ' קנ"א) -
אחריות
"רב בישראל חייב מצד אחד למסור את נפשו על בדק ביתנו הפנימי להשליט תורה ויראה ומדות טובות בישראל ומצד שני צריך הוא לייצג את עמו וצרכיו כלפי חוץ, שיהא שם שמים מתקדש על ידו". (הרב הרצוג זצ"ל)
"מלך ישראל היה כותב שני ספרי תורה, אחד שיצא עמו לכל אשר היה הולך ואחד שהיה מונח ושמור בבית גנזיו. שני הספרים שימלאו את שני תפקידו כלפי פנים וכלפי חוץ. והוא הדין רב בישראל חייב מצד אחד למסור את נפשו על בדק ביתנו הפנימי להשליט תורה ויראה ומדות טובות בישראל ומצד שני צריך הוא לייצג את עמו וצרכיו כלפי חוץ, שיהא שם שמים מתקדש על ידו". (בטקס הכתרתו לרב ראשי, ה' בשבט תרצ"ז (1937)
-
בין אדם לעצמו: "אלהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי. לפני שנוצרתי, כל אותו הזמן הבלתי מוגבל שמעולם עד שנוצרתי, ודאי לא היה דבר בעולם שהי' צריך לי. כי אם הייתי חסר בשביל איזו תכלית והשלמה הייתי נוצר, וכיון שלא נוצרתי עד אותו הזמן הוא אות, שלא הייתי כדאי עד אז להבראות, ולא היה בי צורך כי אם לעת כזאת שנבראתי, מפני שהגיעה השעה שאני צריך למלא איזה דבר להשלמת המציאות. (עולת ראיה , יום כיפור).
בין אדם לאלוקיו: "יְסוֹד הַחֲסִידוּת וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה הַתְּמִימָה הוּא - שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִתְאַמֵּת אֵצֶל הָאָדָם מַה חוֹבָתוֹ בְּעוֹלָמוֹ, וּלְמַה צָּרִיךְ שֶׁיָּשִׂים מַבָּטוֹ וּמְגַמָּתוֹ בְכָל אֲשֶׁר הוּא עָמֵל כָּל יְמֵי חַיָּיו. (הרמח”ל, מסילת ישרים)
בין אדם לזולתו: "דורנו הוא דור נפלא, דור שכולו תימהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בעירבוביה. הוא שפל וירוד, אך גם רם ונישא, הוא כולו חייב, וגם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו."
בין אדם לעמו: "צריך הוא לייצג את עמו וצרכיו כלפי חוץ, שיהא שם שמים מתקדש על ידו" (הרב הרצוג זצ”ל)
בין אדם לארצו ולמדינתו: "ירושלים היתה במצור. בית הרב נתמלא פליטים מגוש עציון. הרב עמד בקשר תמידי עמהם. הוא שלח מברק ללוחמים שם: “כל מה שהנכם מוצאים לנחוץ לעשות להגנתכם, עשו! אפילו בשבת קדשנו לא רק מותר אלא חובה עליכן ללחום. וד’ יגן עליכם ויחיש את ישועתו”. (הרב הרצוג שצ”ל , במלחמת השחרור)בין אדם לכלל האנושות: "ישראל בתור אומה מיוחדת, ברוכה בעומק קדושתה ושאיפתה האלקית, משפיע הוא על כל ההיקף של כל העמים כולם, לעדן את הנשמה הלאומית שבכל עם, ולקרב את העמים כולם בכוחו למעמד יותר נשגב ויותר אצילי" (הראי"ה קוק, "אורות", עמ' קנ"א).
הנושא השנתי בתשפ"ד
-
מבוא
בשנת תשפ"ד נעצים ונחנך את ילדי ישראל לגדל את דור העתיד, להגביר את האחדות בעם ישראל ולקיים את הפסוק "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ"
(משלי ג', ו) - עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל.
בשנה זו נתמקד ביעדים ובמטרות החמ"ד בהלימה למטרות המשרד.
שנת תשפ"ד נבחרה "לשנת חינוך למצוינות לחיי הלכה ומידות". בנוסף, ישנם יעדים ונושאים נוספים עליהם נרצה לתת דגש על-פי החמ"ד ועל-פי המשרד.
צוותי בחכמ"ה, יבנו את תוכניות העבודה הבית ספריות בהתאם ליעדים, בהלימה לצורכי בית החינוך. ניתן להיעזר בהצעות, ברעיונות ובחומרים המובאים בזאת.על הנושא
בשנת תשפ"ד, נעמיק בטיפוח זהות ציונית דתית בתחום "הליכות חיים" מתוך מיקוד בשתי אבני דרך משמעותיות: חינוך לחיי הלכה, חינוך למידות טובות.
העיסוק בחיי הלכה, משמעות ההלכה והזכות והמחויבות לקיום ההלכה, הם אבני הדרך שלנו בטיפוח זהות ציונית דתית בקרב תלמידנו דווקא כעת במציאות המשתנה.
חדרי המורים יעמיקו בנושאים אלו, יבררו את הדרכים הנכונות לשיח בקרב התלמידים, ההורים והקהילה כולה. שנה זו היא הזדמנות להעצמה וחיבוב עולמה של ההלכה תוך יצירת עוגנים בביסוס זהותם של התלמידים בהמשך חייהם.
לרשותכם:- סרטוני בוגרי החמ"ד - אתר שחרית (ניתן להתמקד בלשונית של זהות)
- רעיונות לפעילויות בפיתוח צוות בית הספר – 'חינוך לחיי הלכה': שולחנות שיח בנושא: "הליכות חיים" במציאות משתנה, פינת "שאל את הרב/הרבנית", ביקור עם דרכי הוראה לרבנים מבית הרב זצוק"ל
- רעיונות לפעילויות בפיתוח צוות בית הספר – 'חינוך למידות טובות': דפי לימוד לפרשת שבוע, 'ילדיהם של ישראל'- מבצעים/הוצאת סיפורים/ספר בית ספרי לאור דמותו ומידותיו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, יום פצועי צה"ל בסימן מידות טובות, חוברת "הנני" - לימוד בימי התשועה בסימן מסילת ישרים (הוצאת תשפ"ג), יום הרב קוק בסימן "מידות טובות וחיי הלכה"
דפי לימוד לשבוע שבת מברכים
מידי שבוע בו מתקיימת שבת מברכים נלמד על תת-נושא בכל אחד מהתחומים, ובמהלך החודש כל בית חינוך יחשוב על דרכים להעצמה, להטמעה ולהעמקה.
אלול תשרי יסודי
אלול תשרי על יסודי
חשון יסודי
כסלו יסודי
טבת יסודי, סיפורים לשבת
שבט יסודי, סיפורים לשבת
אדר יסודי, סיפורים לשבת
ניסן-אייר יסודי, סיפורים לשבת