תאטרון

וכך כתב הראי"ה קוק על האמנות: "הספרות הציור והחיטוב עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעמקי הנפש האנושית. וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז במעמקי הנפש שלא יצא אל הפועל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו" (מתוך: באורו/חמיאל חיים. הוצאת ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, 1986, עמ' 511).

האמנות היא חלק בלתי נפרד ממהות חיי האדם, וכפי שמסביר הרב שרלו כי כל הנוגע לכוחות היצירה האמנותית והתרבותית של האדם יש לו מגע עם העניין האלוקי (מתוך המאמר: 'הרהורים'מתוך הספר לזבולון, ירושלים, משרד החינוך, מינהל החינוך הדתי, תשנ"ט, עמ' 407-421).

במשך דורות רבים היה התיאטרון זר לעם היהודי. הוא נקשר לעבודה זרה, שפיכות דמים ופריצות ועל כן הדירו היהודים רגלם מהתיאטרון. בעת החדשה, ובמיוחד עם שיבתו של עם ישראל לארצו, עולה ביתר שאת הצורך ליצירה יהודית חדשה ומשמעותית.
לימודי התיאטרון בחמ"ד מאפשרים לתלמידים הדתיים היוצרים לתת ביטוי לקולם הייחודי, מתוך בירור ומתוך מפגש בין העולמות השונים.