למידה רב תחומית

התחקות אחר שורשיו ההיסטוריים של הווידאו דאנס מוליכה אותנו אל מגוון רב של מקורות, ובין היתר גם מחזות הזמר. מחזות הזמר קראו תיגר על הדיבור: למה לדבר כשאפשר לשיר? אפילו הליכה ברחוב יכולה לקבל צבע אם שרים אותה - או רוקדים אותה. 
הפנטזיה, על נגזרותיה השונות, משמשת כדרך התמודדות עם המצב הסטטי והפסיבי של שעמום ובנאליות בחיי היומיום. דווקא הפנטזיה, החלום, והחלום בהקיץ הם פעולות (על אף שאולי מוזר לתפוס אותן ככאלו) קיצוניות בסובייקטיביות שלהן, אשר מבצעות מניפולציה על המציאות, על היומיום. הצגתן של סיטואציות יומיומיות לכאורה, הזולגות אל ריקוד ושירה היא, בעיניי, כאותה אסתטיזציה של היומיום. ניצול יכולותיו של המדיום לנוע עם הגוף והמצלמה, לצד השימוש בלוקיישן ובארט כדי לעצב מחדש את חיי היום יום, מחלצים את אלו ממצבם הסטטי, המשעמם והבנאלי.

וידאו דאנס הוא מדיום המשלב בין ריקוד לקולנוע.
הצופה חווה את הסיפור באמצעות התנועה והצילום.
וידאו דאנס הוא תחום מיוחד ומאתגר שבו המפגש בין שפת הקולנוע ושפת המחול מוציא את המיטב משניהם ויוצר טקסט ויזואלי חדש ועשיר.
ווידאו דאנס מתבונן במציאות דרך ערכים של תנועה - הן של גוף והן של מצלמה. הוא מפרק את המציאות בעריכה ובונה נראטיב חדש בעל קו משלו. כוחו באופן שבו הוא שואב חומרים מן החיים, מן הממשות, המציאות והיומיום, ובו זמנית מפעיל עליהם מניפולציה אומנותית-אסתטית.
מחול וקולנוע, לדבריו של הכוראוגרף הנודע מרס קניגהם - הם ויזואליים מטבעם, ושניהם נחווים באמצעות העין. השימוש במצלמה מרחיב את המשמעות של מה שמחול יכול להיות, כיצד תנועה מתנהגת, וכיצד אנו רואים אותה. המדיות אינן מתחרות ביניהן. כל אחת מתקיימת במרחב המחייה שלה.
אך עם זאת - הבמה והמצלמה הן מדיות שונות לחלוטין.

• לתלמידי י"א בקולנוע - המעוניינים להגיש וידאו דאנס כפרויקטון
• לתלמידי י' וי"א במחול - המעוניינות לאתגר את עצמן בפרויקט תנועה מצולם, או במסגרת ההערכה החלופית

בנות המחול

• לגבש שפה תנועתית וליצור כוראוגרפיה, בחירת רקדניות

בנות המחול והקולנוע

• לחשוב על לוקיישן מיוחד ועל תלבושות ואביזרים מותאמים
• לבנות את הריקוד בלוקיישן עצמו
• לצלם את הכוראוגרפיה בלוקיישן הנבחר בשלב ראשון במצלמת סטילס
• לבחור את המוזיקה והסאונד לווידאו דאנס
• לחלק את הריקוד לשוטינג - היכן לונג שוט, היכן קלוז אפ - היכן מדיום שוט. היכן רק חלקי גוף ואלו. האם מצלמים צללים?
• תכנון סופי של השוטינג: כיצד תיתן המצלמה פרשנות נוספת לריקוד? זוויות ומרחק בצילום חלקים שמצולמים יותר וחזרתיות, חלקים שאינם מצולמים כלל. אלו שוטים נוספים יכנסו שהם לא גוף ומה תרומתם?

בנות הקולנוע

• ציור סטורי בורד מדויק והכנה לצילומים. (פרה פרודאקשן)
• יציאה משותפת לצילומים!
• עריכה ראשונית
• ביחד - ליטוש היצירה וצילומי השלמות

תיאורית הבניית המציאות בתקשורת מדברת על הקשר בין המציאות לייצוגה בתקשורת. התיאוריה אומרת שאמצעי התקשורת לא יכולים לשקף את מה שקורה במציאות. אין דבר כזה ייצוג אובייקטיבי, עובדתי. הייצוג לא יהיה מראה של המציאות לעולם. לתיאוריה גם קוראים התיאוריה האידיאולוגית, כי אנו משקפים מציאות סובייקטיבית.
יחד עם זאת לתקשורת יש תרומה מכרעת לאופן שבו אנו תופסים את העולם ומתנהגים בתוכו. התיאוריה מתמקדת באופן שבו תקשורת ההמונים מעצבת את תפיסת העולם של הפרטים בחברה ואת מושגי הייסוד שמכוונים את החברה כחברה. בדרך כלל הבניית המציאות תתאם להגמוניה קיימת בעלת מסרים ערכיים, אידיאולוגיים ורגשיים.

קיימים שלושה סוגי מציאויות:

• מציאות אובייקטיבית: המציאות העובדתית, הנקייה, ללא עמדות סובייקטיביות
• מציאות סמלית: הייצוג. התקשורת בונה את המציאות הסמלית. ייצוג המציאות
• מציאות סובייקטיבית: האופן שבו אנו מבינים את המציאות

בין שלושת המציאויות יש יחסי גומלין. כל אחת תלויה באחרת. למשל אם קורה משהו ברחוב, זאת המציאות האובייקטיבית. המציאות הסמלית היא כאשר בחדשות מציגים לנו את מה שקרה ברחוב. המציאות הסובייקטיבית היא איך שאנחנו תופסים את האירוע שקרה ברחוב.
הבניית מציאות היא העובדה שלמרות שלא היינו במקום כלשהו, יש לנו תמונות בראש ואנחנו יודעים איך זה נראה - למרות שלא ראינו את זה בעינינו.
אנו מציעים פרוייקט משותף לתלמידי אמנות ותקשורת סביב הסוגיה של מציאות ושיקופה.
המטרה היא לאפשר לתלמידים לחוות בעצמם מהי הבניית מציאות ודרך פרוייקט זה להבין את הפער הקיים בין מציאות אובייקטיבית לבין מציאויות סמליות ה"מייצגות" אותה ולמעשה בונות מציאות סובייקטיבית אצל הקהלים השונים. מטרה זו הינה בסיס חשוב הן ללומדים את חקר התקשורת והן ללומדים את תחום האמנות.

• לתלמידי י' בתקשורת - המעוניינים להגיש הערכה חלופית על נושא "מהי מציאות"
• לתלמידי אמנות – כתרגיל שבעזרתו מתחוור לתלמיד כוחו של הדימוי והצגתו באופן מסויים. התרגיל יכול להתאים לכל שלב בלימודים.

התלמידים יבחרו אובייקט מסוים ויתאימו לו סביבות מציאות שונות, שיעניקו לו פרשנות שונה.

את הצילומים השונים אפשר להגיש בתיק עבודות עם הסברים או לבנות כתערוכה בבית הספר. לצד הצילומים צריך להופיע רקע תיאורטי המסביר את הנושא ויחד עם זאת מאפשר לצופה להתרשם ולפרש בעצמו את התמונה.

• אלדר רונית (1994) המון תקשורת: מדריך למורה, הוצאת רכס (בעניין מושגי יסוד והבחנות יסוד בתקשורת קראו בעמודים: 9 -31)
• גורן דינה (1986) תקשורת ומציאות, הוצאת כתר (קראו פרק 8: החדשות והמציאות, פרק 9: מציאות ומציאות של תקשורת, העוסקים בגישות עיתונאיות ובגורמים המעצבים את החדשות)
• דן כספי (1993) תקשורת המונים א', האוניברסיטה הפתוחה, ע" 70 – 74, קראו על התפיסה הניאו-מרכסיסטית והתיאוריות הנגזרות ממנה
  בתוך המקראה "תקשורת המונים" (בעריכת דן כספי) קראו את המאמרים הבאים:
  
  • אידיאולוגיה של "זמן צפיית שיא: התהליך ההגמוני בבידור המשודר בטלוויזיה", טוד גיטלין, ע"מ 147- 150, פורמט ונוסחא
  • טלוויזיה: פוליסמיות ופופולריות, ג'ון סמית
  • התפקוד של אמצעי תקשורת המונים כקובעי סדר היום, מקסוול א. מקומבס ודונלד ל. שו
    
    בנושאי מיסגור, הבניית מציאות וסדר יום:
    
  • דן כספי (1993) תקשורת המונים ב',האוניברסיטה הפתוחה, פרק 6 - על קביעת סדר היום והבניית המציאות
  
  

היחידה הרב תחומית באמנות ויהדות נועדה לתת מענה לשעות ההשכלה הכללית בכיתות י' של בתי הספר בחינוך הדתי.
היחידה מיועדת הן לבתי ספר שיש בהם מגמת אמנות כל שהיא (אמנות, תקשורת, קולנוע, תיאטרון, מחול) והן לבתי ספר שאין בהם מגמות אמנות כלל.

הציבור הדתי לאומי צורך תרבות על כל סוגיה. הוא הולך לתיאטרון, צופה בטלוויזיה ובסרטי קולנוע, קורא עיתונים, מבקר במוזיאונים ובתערוכות, ולאחרונה גם צורך חוגים ומופעים במחול.

היחידה שלהלן קושרת בין עולמו התרבותי המערבי-ישראלי לבין עולמו הרוחני, היהודי והדתי. לראשונה ייחשף התלמיד בחינוך הדתי לדיאלוג המתעצם בין תחומי היצירה השונים לבין התרבות והרוח היהודיים בתוך מסגרת הלימודים הבית ספרית.
עד כה נעשתה החשיפה רק באמצעות מגמות הספרות והאמנויות. עתה יוכל כל מנהל להכניס את השיח התרבותי-יהודי לכותלי בית הספר על כל תלמידיו.

כפי שנכתב לעיל, התוכנית נועדה לקדם שיח תרבותי יהודי בתוך כותלי בית הספר, במסגרתו יחשפו התלמידים ליצירה אמנותית יהודית: באמנות, בתקשורת, בקולנוע, בתיאטרון ובמחול.

התוכנית מהווה מפגש בין העולם התרבותי הנמצא מחוץ לכותלי בית הספר, לבין תפיסת העולם התרבותית, היהודית והדתית של המוסד החינוכי.
ההתמודדות עם התרבות הישראלית-מערבית שהייתה עד כה מחוץ לכותלי המוסד החינוכי, תתאפשר במסגרת שעות של השכלה כללית סביב שלוש סוגיות חשובות:

1. הקריטריונים לתרבות איכותית
2. השיח נוצר בין היוצר הישראלי לבין העולם היהודי בתחומי האמנות השונים
3. ההשפעות שיש לשיח התרבותי ישראלי על עיצובו של התלמיד הדתי

• עידוד מפגש של כלל תלמידי החמ"ד עם עולם תרבותי איכותי בתוך המוסד החינוכי דתי
• הקניית כלים לבחירה ולניתוח אמנותי של יצירות בתחומי האמנות / התקשורת / הקולנוע / התיאטרון / המחול (על פי בחירה)
• קידום שיח עם תרבותו של התלמיד ועם זהותו היהודית דתית ובדיקת ההשפעות של התרבות על זהותו
• חשיפה של התלמיד לחיפוש אחר זהות יהודית המתרחש בשנים האחרונות בתרבות הישראלית על כל רבדיה בקרב יוצרים דתיים ושאינם דתיים
• עידוד חשיבה יצירתית ופתוחה וחיבורים בית מדרשיים בין היצירה היהודית מן התנ"ך, המדרש והתלמוד לבין עולם היצירה החזותי המודרני

חלוקת השעות 

התוכנית בנויה מארבע מבניות בנות 15 שעות כל אחת:

1. השיח הישראלי - יהודי בקולנוע ובטלוויזיה (15 שעות)
2. השיח הישראלי - יהודי באמנות הפלסטית (15 שעות)
3. השיח הישראלי - יהודי בתיאטרון (15 שעות)
4. השיח הישראלי - יהודי במחול (15 שעות)

כל בית ספר יכול לבחור שתי מבניות מתוך הארבע לצורך צבירת 30 השעות של השכלה כללית.
בית הספר יכול לבחור את כל הארבע ובכך לצבור 60 שעות.
היצירות נבחרו בהתאמה מוקפדת הן מבחינה דתית והן בפניה לשני המגדרים (בנים ובנות). אם ייווצר קושי, תשלחנה יצירות חילופיות ללמידה שיתבססו על אותם עקרונות למידה.

התוכנית כולה מבוססת על שלושה עקרונות החוצים אותה לרוחבה בכל ארבעת תחומי האמנויות בהם היא עוסקת. כל אחת מהמבניות תעסוק בשלושת העקרונות הבאים:

• מפגש עם דילמה של יוצר דתי וביטויה באמנות.
• השתקפות של עולם ערכים דתי וביטויה באמנות
• התמודדות של יוצר שאינו דתי עם זהותו היהודית בתוך יצירתו האמנותית

כל מבנית תציע מבחר יצירות להוראה על פי החלוקה לעקרונות הנ"ל וכל יצירה תילמד בדרך הבאה:

• רקע על היוצר
• רקע היסטורי - תרבותי, אליו מתייחסת היצירה
• ניתוח השפה האמנותית של היצירה והז'אנר בו היא עוסקת
• דיון בתמה הנושאית של היצירה ובהקשר התרבותי - יהודי שלה

היצירות במחול, אמנות ותיאטרון תהיינה כולן נגישות למורה באתר אמנויות של מנהל החינוך הדתי.
ליצירות בקולנוע תהיה הפניה לספריות הווידאו או לאתר בית הספר לקולנוע מעלה.