חודש אייר, החודש השני במניין החודשים ע"פ התורה, משלב בתוכו ימי זיכרון לאומיים משמעותיים המהווים רצף ליום הזיכרון לשואה לגבורה (מצוין בחודש ניסן) ומסמלים את המהלך הניסי אותו חווה עם ישראל לאחר אלפיים שנות גלות: משואה לתקומה.
בשנת הלימודים תשפ"ה, בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' , הוגדר חודש אייר במערכת החינוך בכללותה כחודש 'התקומה והגבורה'. בחמ"ד, בשנה ייחודית זו, מציינים בחודש אייר את שבוע החמ"ד המעלה על נס את ערכי הליבה של החינוך הממלכתי- דתי, אשר עולים בקנה אחד עם ערכי 'ימי התשועה' וחודש 'התקומה והגבורה'.
"על הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם, בזמן הזה..."
מילים אלו מתוך תפילת ’על הנסים‘ מסמלות את רצף הימים שבין כ“ז בניסן – יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ד‘ באייר – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה וה‘ באייר – יום העצמאות לישראל. משואה לתשועה.
המילים הללו מפרטות את התהליך שעלינו, כעם וכיחיד, לעבור. משמעות המילה ’תשועה‘ היא חילוץ מצרה גדולה, ומכאן נבין שאין גאולה וישועה בלא מלחמה, בלא גבורה, בלא פורקן (מארמית: ישע משמים) ובלא נס; כמו בימים ההם, גם בזמן הזה. ”ועל כולם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד“ – ובכך חותמים את ברכת ההודאה.
השואה הנוראה, אשר החריבה את יהדות אירופה, עודדה והאיצה את תקומתה של מדינת ישראל ואת חיזוק העם היהודי במדינתו. גם בניינה של הארץ גובה מחירים כבדים מנשוא מיום הקמתה ועד ימינו, ומכאן תקנתם של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. ימים אלו מעוררים אצל כולנו זיכרונות של סיפורי גבורה ורגשות של צער וכאב, ופעמים רבות רצון וצורך ליטול חלק.
הימים האלו, מיום השואה, דרך יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ועד יום העצמאות, מעוררים רגשות חזקים, מחשבות ותובנות. רצף הימים האלו מסמל את המעבר מהשואה אל התשועה. ימי תשועה.
חינוך ילדי ישראל לזהות יהודית – ציונית נוכח ימים גדולים אלו מהווה אבוקה נוספת לזיכרון ולסמל תשועה. "תשועתם היתה לנצח ותקוותם בכל דור ודור." (מתוך פיוט לפורים).
שבת 'והדרת' נקבעה ע"י המשרד הממשלתי לאזרחים ותיקים בראשותו של השר אורי אורבך ז"ל ומטרתה להעלות על נס את יחס היהדות למבוגרים בתוך החברה: ראיית האדם המבוגר, הזקן, כראוי ליחס של כבוד בשל ניסיונו וחוכמתו העומדים לרשות החברה כולה ומהווים תרומה גדולה בכינון העם והידוק החוליות בשרשרת הדורות. מוסדות החינוך הממלכתי דתי חוברים ליוזמה זו ומעלים על נס את בשורת העם היהודי של "והדרת פני זקן".
מיום השואה, דרך יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ועד יום העצמאות, אנו עוברים תהליך כאומה וכפרטים, מסע משואה לתקומה ולתשועה, 'ימי תשועה'. ימים אלו מעוררים רגשות חזקים, מחשבות ותובנות מכונני זהות. חינוך ילדי ישראל לזהות יהודית – ציונית נוכח ימים גדולים אלו מהווה אבוקה נוספת לזיכרון ולסמל תשועה.
"תשועתם היתה לנצח ותקוותם בכל דור ודור." (מתוך פיוט לפורים).
* חומרים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה הועלו בחודש ניסן.
הצעות למהלכים חינוכיים במגוון ערוצים, כבסיס לבניית יחידות הוראה על פי התמונה הבית ספרית.
ימי תשועה – ארגון העשייה החינוכית ב'ימי תשועה' ויחידות לימוד.
ריכוז מערכים - ימי תשועה
(בתשפ"ד: ה' באייר – נדחה)
(בתשפ"ד: ו' באייר – נדחה)
צעירים:
בוגרים:
'שבוע החמ"ד' הינו שבוע של הצדעה, הערכה ועשייה סביב ערכי הליבה של החינוך הממלכתי-דתי. בשבוע זה כלל מוסדות החמ"ד, בתחומי הדעת והעשייה השונים עוסקים בזהות החמ"ד, מעצימים את תחושת השייכות ו"גאוות היחידה" כקהילת חמ"ד ומעלים על נס את מפעלי החמ"ד השונים ואת ערכיו: לימוד התורה, עם ישראל, ארץ ישראל, חסד ונתינה, יצירה ואמנות, הצטיינות לימודית, העצמת צוותי החינוך ועוד. שבוע החמ"ד מצויין ע"י קיום אירועים מרכזיים, כנסים ופעילויות שונות ברמה ארצית, מחוזית, יישובית ומוסדית.
פסח שני, נקרא גם פסח קטן, חל בי"ד באייר חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת הזדמנות נוספת להקרבת קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריב את קורבן הפסח במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש. פסח שני מסמל בין היתר את ההתחשבות במצבים שונים בהם בני אדם נתונים וחשיבות מתן הזדמנות נוספת לאדם בבחינת "אין יאוש בעולם כלל".
אלי כהן היה מרגל ישראלי שפעל בסוריה וכונה "האיש שלנו בדמשק". נודע כאחד מגדולי המרגלים של ישראל. נחשף , נתפס והוצא להורג בתלייה בדמשק. מוסדות החמ"ד מציינים מדי שנה את 'יום אלי כהן' – יום זיכרון והוקרת דמותו, פועלו ותרומתו הכבירה לעם ולמדינת ישראל תוך סיכון חיים ומסירות נפש.
מערכי שיעור מתוקשבים
מערכי שיעור
