חודש אייר, החודש השני במניין החודשים ע"פ התורה, משלב בתוכו ימי זיכרון לאומיים משמעותיים המהווים רצף ליום הזיכרון לשואה לגבורה (מצוין בחודש ניסן) ומסמלים את המהלך הניסי אותו חווה עם ישראל לאחר אלפיים שנות גלות: משואה לתקומה.
בשנת הלימודים תשפ"ה, בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' , הוגדר חודש אייר במערכת החינוך בכללותה כחודש 'התקומה והגבורה'. בחמ"ד, בשנה ייחודית זו, מציינים בחודש אייר את שבוע החמ"ד המעלה על נס את ערכי הליבה של החינוך הממלכתי- דתי, אשר עולים בקנה אחד עם ערכי 'ימי התשועה' וחודש 'התקומה והגבורה'.
"על הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם, בזמן הזה..."
מילים אלו מתוך תפילת ’על הנסים‘ מסמלות את רצף הימים שבין כ“ז בניסן – יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ד‘ באייר – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה וה‘ באייר – יום העצמאות לישראל. משואה לתשועה.
המילים הללו מפרטות את התהליך שעלינו, כעם וכיחיד, לעבור. משמעות המילה ’תשועה‘ היא חילוץ מצרה גדולה, ומכאן נבין שאין גאולה וישועה בלא מלחמה, בלא גבורה, בלא פורקן (מארמית: ישע משמים) ובלא נס; כמו בימים ההם, גם בזמן הזה. ”ועל כולם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד“ – ובכך חותמים את ברכת ההודאה.
השואה הנוראה, אשר החריבה את יהדות אירופה, עודדה והאיצה את תקומתה של מדינת ישראל ואת חיזוק העם היהודי במדינתו. גם בניינה של הארץ גובה מחירים כבדים מנשוא מיום הקמתה ועד ימינו, ומכאן תקנתם של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. ימים אלו מעוררים אצל כולנו זיכרונות של סיפורי גבורה ורגשות של צער וכאב, ופעמים רבות רצון וצורך ליטול חלק.
הימים האלו, מיום השואה, דרך יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ועד יום העצמאות, מעוררים רגשות חזקים, מחשבות ותובנות. רצף הימים האלו מסמל את המעבר מהשואה אל התשועה. ימי תשועה.
חינוך ילדי ישראל לזהות יהודית – ציונית נוכח ימים גדולים אלו מהווה אבוקה נוספת לזיכרון ולסמל תשועה. "תשועתם היתה לנצח ותקוותם בכל דור ודור." (מתוך פיוט לפורים).